איך לספר את סיפורי התורה/תנ”ך לילדים?

למה זה קשה לנו? 

בגלל מבנה המשפט המקראי, נטיית הפועל, הזמנים והשימוש במיספרים, השונים לחלוטין מהעברית המדוברת היום.
בגלל המילים, שבחלקן, אינן מובנות לקורא בן ימינו. 
בגלל המנהגים ואורח החיים הזרים לנו. 

שאלות: 
איך להתגבר על מכשול השפה העברית העתיקה? 
איך להתמודד עם אורח החיים התנ”כי, שרחוק מעולמם של ילדינו?
איך לגרום ללמידה חווייתית ומשמעותית?

איך להתגבר על מיכשול השפה העברית העתיקה?

עשו עיבוד של הסיפור וספרו אותו בלשונכם, או שתבחרו בעיבוד מוכן. 
איך תדעו שהעיבוד שבחרתם טוב?
א. רק אם תכירו את הסיפור במקור, תוכלו להעריך. 
ב. תבדקו שהעברית תקינה, שהסיפור מעניין והדגשיו ברורים. 
אתם מוזמנים להיכנס (בחינם)  לפרק סיפורי התורה ולפרק בריאת העולם באתר שלי. 

שבצו בסיפור מילים ופסוקים מהתורה והנ”ך (שיטה זו למדתי מעפרה רייזמן ז”ל). כך תקרבו את הילדים לשפת התנ”ך, ותטמיעו בהם מטבעות לשון שהן נכס צאן ברזל בתרבות שלנו. 
אל ‘תדביקו’ את המילים בלי מחשבה, הטמיעו אותן באופן שיזרמו עם הכתוב.

איך לבחור במילים, בביטויים ובפסוקים המתאימים? 
אל תבחרו מילים מפוצצות, לא ברורות, שאין סיכוי שמשתמשים בהם היום.
תוכלו כמובן להשתמש במילים ובביטויים ששיבצתי בסיפורי  התורה באתר שלי ובסיפורי בריאת העולם
תמצאו הצעות בתכנית הלימודים של משרד החינוך. 

מה לא לעשות!  
– אל תמציאו סיפור חדש, ספרו את הסיפור כמות שהוא (הדבר מצריך ידיעה טובה של המקור). 
– אל תעשו ‘סלט’ עם המדרשים (מדרשי חז”ל והאגדות שלהם מקסימים, תמצאו אותם באתר שלי, אבל כהשלמה, ולא בעירבול ובלבול.

איך להתמודד עם הסיפורים שרחוקים מעולמם של ילדינו?

הילדים שלנו נולדו עם טבלט וסמרטפון ביד, בעולם של טכנולוגיה שמתפתחת ומשתנה חדשות לבקרים. איך הם יכולים להבין עולם שבמשך אלפי שנים לא השתנה במנהגיו, באורח חייו ובהשגיו הטכנולוגיים? 

איך הם יבינו שבאהל של אברהם, או באהלים של יוצאי מצרים, ובבתים של ארץ כנען לפני שלושת אלפים, אלפיים שנים לא היה חשמל, ולא מים זורמים ולא קניונים, ואין טיסות לחו”ל ואין ואין ואין. 

עם כל זאת בני האדם לא השתנו. הם בדיוק כמונו. אוהבים, רעבים, מקנאים, נלחמים, חולמים ומרגישים.

הדרך שאני מציעה – והיא מוכיחה את עצמה, לקיים שיח והדגמות של אקטואליה – “אז והיום” אורח החיים והמנהגים בימינו, לעומת אלה של ימי התנ”ך.

הנה מספר דוגמאות:
כשאברהם הציע מים לאורחיו לרחיצת רגליים (בראשית יח). רק רגליים? באמת קמצן, ומה עם יתר האיברים? האמנם קמצן? מסתבר, שהוא התנהג ברוחב לב מופלג, אם רק נבין את הבעייתיות של נושא המים אז, ונשווה לימינו.
על המים בתקופת התנ”ך בקרוב בפרק מיוחד.

כשיעקב תפר ליוסף כתונת פסים. מה עושים מזה עניין גדול? הרי יש אין סוף בגדים 3 ב – 100. 
ספרו לילדים על ביגוד באותם הימים. על התהליך הארוך של הפקת הבגד מהצמח, הטוויה, הצביעה, האריגה והתפירה. לאנשים באותם ימים היו מעט מאד בגדים. זוכרים שלפני מעמד הר סיני בני ישראל נתבקשו לכבס את בגדיהם לכבוד המעמד? פשוט מאד – לא היו להם כמעט בגדים להחלפה. 

מדברים על דוד וגלית? השוו בין כלי הנשק ושיטות המלחמה אז והיום. 
מלחמה בקשתות ובחיצים? באבנים ובמקלות? בחרבות? 
חומה בצורה? המטוסים והטילים של ימינו צוחקים עליה.

דברו על אורח החיים בימי התנ”ך. תחבורה, בתים, בגדים, מקדשים, חקלאות, מסחר ועוד המון דברים מאלפים ומעניינים.

האמינו לי, הילדים יהיו מרותקים.

זהירות: כדאי לעסוק בכל סיפור בהיבט אחד בלבד!.

איך להעצים את חווית הקריאה בסיפורי התורה/תנ”ך ולהפיק מהם תועלת לימודית?

כמעט כל מה שכתוב בפיסקה זו יפה לכל סיפור ילדים.

תנאי מקדים  – הכרת הפרק במקורו המקראי – כמו שכתבתי למעלה, אם תכירו ותדעו את הסיפור התנ”כי, תוכלו לעבד אותו בעצמכם, או לבחור בעיבוד מתאים.

הקראה מיטבית – כל מילה תיאמר באופן ברור ובהטעמה. הדגישו מילים ופסוקים שראוי להבליטם, הנמיכו קולכם, הרימו אותו, קראו בשמחה, קראו בעצב ועוד ועוד. בקיצור תהיו שחקנים.

הציבו מטרה מרכזית בכל סיפור והרחיבו בה – לדוגמה דמותו של אברהם בסיפור “לך לך”. נושא השלום בסיפור אודות ריב הרועים של לוט ואברהם בראשית יג. 

דברו על הדמויות (מעשיהן, דבריהן, מה אומר הכתוב עליהן).
דברו על המסר, המשמעות (מה ניתן ללמוד, או לא מהסיפור)

ציורים וסירטונים

גדולי הציירים ציירו ועדיין מציירים סיפורי התנ”ך. מבחר עשיר זמין ברחבי הרשת. 
יש אוצר בלום של ציורי קיר, תבליטים ופסלים מהמזרח הקדום בכלל וממצרים העתיקה בפרט, ואני מרבה להשתמש בהם. 
זכרו: האיור או הסרטון, אינם קישוט סתמי, יש לו מטרה. צרו סביבו פעילות מתאימה שתמקד מבט נוסף על אירועי הסיפור ודמויותיו. אכתוב על כך בפרק נפרד.

היבטים בין-תחומיים 
– שאבו העשרה מתחומי לימוד אחרים: גיאוגרפיה (מפות), שירה (יש הרבה מאד שירים שנכתבו על אירועי התנ”ך ודמויותיו), היסטוריה (האם ידעתם שמצרים הייתה אימפריה גדולה במשך כשלושת אלפים שנה?), ארכיאולוגיה (איך נראה מקדש? איך נראה אליל). טבע (איך נראה הסנה שראה משה? מאיזה צמח הייתה בנוייה תיבתו של משה?)

שיחה עם הילדים בעקבות הסיפור

שאלות – סוגי השאלות:
התחילו עם שאלות פשוטות מתחום התוכן, לוודא שהסיפור מובן לכולם. התחילו בשאלות הקלות כדי לאפשר לקטנים יותר או בעלי צרכים מיוחדים להשתתף.
המשיכו בשאלות של חשיבה: מה דעתכם על..?, שערו מדוע? רגש: מה הרגשתם כש…שאלות מתחום הרגש חשובות ביותר. 

עודדו את הילדים לשאול שאלות
עודדו אותם לערער על דעתכם, להתנגד למעשי הדמויות ולדבריהם.  זה חשוב ונהדר כך תעצימו את השיפוט שלהם (בתנאי שההתנגדות באה ממקום של עניין וחשיבה, ולא ממקום של ‘אנטי’ מצדו של הילד). 
דרשו מהילדים לנמק את טיעוניהם.
אמרו: איני יודע/ת, צריך/כה לברר. אנחנו לא יודעים הכל, ומותר לנו להגיד שאיננו יודעים. 

שלבו הומור – בשאלות שלכם, בתגובות שלכם.

פעילות עם הילדים בעקבות הסיפור

השתמשו בכל החושים – 
שלבו כלי נגינה. דוגמה הקישו בתופים כשגלית מתקרב לדוד. הכו במשולשים כשדוד מתקרב לגלית.
השמיעו שירים מתאימים, מוסיקה קלאסית מתאימה. לדוגמה בסיפור בריאת העולם האזינו לקטע מתוך ‘בריאת העולם’ של היידן.
תנועה – שלבו צעדי מחול (מלאכי האלהים שראה יעקב בחלומו)
פנטומימה: רבקה שואבת מהמעיין ומשקה את גמליו של עבד אברהם; הפגישה בין יצחק לרבקה.
דמיינו מילולית איך נראות הדמויות תבקשו מהילדים לדמיין את הדמות. תשאלו אותם איך נראתה שרה אמנו. צבע שער, עיניים, גובה, שמנה, רזה, תקבלו תשובות מגוונות, ותוכלו לומר לילדים שבעצם אין לנו ידיעה ברורה על כך. 
המחיזו והשתמשו באביזרים שתואמים את תקופת התנ”ך. 
הרבה מאיירים מציירים את אבותנו בתלבושת מסורתית של ערבים, ולא כך. זו טעות.

יצירה בחומר ובצבעים – וכאן כולכם מומחים גדולים ממני.

לקבלת רעיונות נוספים היכנסו לסיפורי  התורה באתר שלי ולבסיפורי בריאת העולם