10 פרטים מעניינים על תיבת נוח וגם פעילות

שתי הערות מקדימות: 

מה לא תמצאו כאן? אין עיסוק בשאלה מדוע אלהים הביא מבול על בני אדם, ואין עיסוק בשאלות של הגיון ומציאות 
(איך אפשרי להאכיל במשך שנה חיות טרף שאוכלות בשר, איך הוכנסו לתיבה כל בעלי החיים שקיימים בעולם ועוד ועוד ועוד)
מה כן תמצאו כאן? הסברים והעשרה שקשורים בתיבה וגם פעילות ושיחה עם הילדים.  . 

מאיזה חומר נבנתה התיבה? 
עצי גֹופֶר (עצי מחט שמכונים ברושים) שמשו לבניית התיבה. 

ציפוי התיבה

התיבה צופתה ב”כֹּפֶר” (זפת), בפנים ובחוץ,
כדי למנוע חדירת מים: “עֲשֵׂה לְךָ תֵּיבַת עֲצֵי גֹופֶר,
וְכָפַרְתָּ אֹותָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר” (בראשית ז, יד). 

מה היה גודל התיבה? 
“שְׁלֹושׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹורֶךְ הַתֵּיבָה, חֲמִישִּׁים אַמָּה
רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹושִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ” (בראשית ז, טו). 

“אַמָּה” היא מידת אורך שנאמדת בכחצי מטר (כחמישים סנטימטרים לערך). לפי מדד זה אורך התיבה הייה כ – 150 מטר, רוחבה כ-25 מטר, וגובהה כ-15
מטר (גובה של בניין בן חמש קומות לערך).

מה היה מבנה התיבה? 
התיבה איננה כלי שיט. 
היא נעה ללא הכוונה, למקום שהמים נשאו אותה. ללא משוטים, ללא מפרשים וללא מנוע.

חלקי התיבה (בראשית ז, טז):
♦  “צֹוהַר” – מעין חלון קטן, ששימש לאור ולאיוורור. יש מסבירים שצוהר היה מכסה התיבה. 
♦  פתח צדדי לכניסה וליציאה: “וּפֶתַח הַתֵּיבָה בְּצִידָּהּ תָּשִׂים”. 
♦  שלוש קומות: “תַּחְתִּיִּים, שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים”. 
♦  חדרים/תאים המכונים: “קִנים”. 
♦  גג משופע שאורכו אמה – כך מסבירים פרשנים אחדים את המשפט: “וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה”.

מאיזו יבשה יצא נוח למסעו  (ליתר דיוק: היכן צמח הסיפור הזה)? 

אמריקה? לא       
אירופה? לא        
אוסטרליה? לא 
אפריקה? לא 
אסיה – כן

היכן באסיה? 
לא כתוב, אבל ידוע שסיפורי התנ”ך צמחו במזרח התיכון,
במקום שהיום שוכנות המדינות: עירק, סוריה, לבנון
וטורקיה. בקיצור באיזור שהוא קרוב לארץ ישראל.

היכן עצרה התיבה? 
על אחד הרכסים של  הרי אררט (במזרח טורקיה). הפסגה הגבוהה ביותר של ההר לפי אחת ההערכות 5137 מ’ !!!!

כמה חיות נכנסו לתיבה? 
וואו!!! 
∨ זוג אחד (זכר ונקבה), מכל מין ומין של בעלי חיים שחיו אז בעולם.
∨ שבע זוגות מכל הבהמות הטהורות (שמותר להקריב מהן קרבן, ומאוחר יותר הותרו לאכילה). 
בקיצור היה שם “שמח”.

כמה זמן שהו נוח, משפחתו והחיות בתיבה? 

כשנה!!! 
מדוע כה הרבה זמן? 
המבול אמנם נמשך “ארבעים יום וארבעים לילה”: אבל תהליך שקיעת המים וספיגתם בקרקע, היה איטי וממושך. וגם לאחר ספיגת המים נותרה האדמה בוצית, והיה צורך לחכות שתתייבש.

הנה הפירוט: 

‘ההפלגה’ התחילה בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי כשנוח היה בן שש מאות שנים: “בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי... נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּות הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ” (בראשית ז, יא-יב).

נוח פתח את מכסה התיבה כשהיה בן שש מאות ואחת שנה וזה אירע בחודש הראשון “בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ”. כלומר: כעבור שנה.

אבל, רק בחודש השני יבשה האדמה וניתן היה לחיות ולהלך עליה: “וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ (בראשית ח, יג-יד).

איך בדק נוח, לקראת סיום מסעו, את מצב המים?

נוח שלח עורב שחג מסביב לתיבה, נכנס ויצא אבל לא הרחיק ממנה: “וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב”. 
אחר כך שלח נוח יונה, אבל היונה לא מצאה מקום להניח את כף רגלה, והיא חזרה אל התיבה: “וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ, וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה” (בראשית ח, ט).
נוח חיכה שבעה ימים, ושוב שלח את היונה. בפעם הזאת שבה היונה: “עם עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ”. נוח הבין שהמים כמעט נעלמו מעל פני האדמה.
כעבור שבעה ימים נוספים הוא שילח את היונה בשלישית, בפעם הזאת היא לא חזרה אליו: “וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא יָסְפָה (לא הוסיפה) שׁוּב אֵלָיו” (בראשית ח, יב).

כך הבין נוח שהאדמה יבשה. הוא הרים אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה וראה: “וְהִנֵּה חָרְבוּ (יבשו) פְּנֵי הָאֲדָמָה” (בראשית ח, יג).

 פעילות:
♣  הצגת תמונות של הרי אררט, ושל עצי הגופר להמחשה ולהרחבת ידע. 

♣  תיבת נוח – שיחה ופעילות עם הילדים  

1. תנו לנוח כמה עיצות איך לארגן את התיבה כך שיהייה לו ולמשפחתו הכי נוח.
2. מה הרגישו ומה חשבו נוח ומשפחתו בזמן השהייה בתיבה? 

♣  לפנינו 5 תאים. איך תשכנו את בעלי החיים הבאים: 
כבשה, כלב, צבי, איל, עז, חמור, אריה, לביאה, נמר, פיל, לטאה, זיקית (אפשר להכניס יותר משני בעלי חיים לתא אחד). 

♣  ציירו תיבה והשתמשו בפריטים הבאים: 
    ♦  “צֹוהַר” ♦  פתח צדדי ♦  שלוש קומות ♦  חדרים/תאים ♦  גג משופע 

למעבר לפרק החיות בתיבת נוח + פעילות לחצו כאן.