קוראים יקרים,
את הבלוג הזה אני כותבת מתוך פינה חמה שיש בלבי לנשות התנ"ך ובמיוחד לנשות דוד:
מיכל, אביגיל ובת שבע, עליהן כתבתי בעבודת הדוקטור שלי.
נשות התנ"ך הן מיעוט בים של גברים, הן מגיחות לשברירי שנייה, ונעלמות. 
לא, אל תחפשו כאן מבדה סיפורי, לא המצאתי כאן תולדות חיים,
מה כן?
אני מאירה את הדמות הנשית, אגב הקשבה לנאמר בין השורות,
מנסה להבין אותה ואת רגשותיה על רקע העובדות האחרות בסיפור.
תמיד תוכלו לטעון שזו פרשנות שלי, תוכלו לחלוק עלי, וזה בסדר,
כי אין אמת אחת ויחידה.
מידי שבוע אעלה דמות חדשה.
אשמח לשמוע מכם בתגובות שלמטה.
וכן, שתפו גם אחרים.

איזה יופי ופשוט, כך צריך ללמד תנ"ך. מאוד נהנתי לקרא.
תודה
חיה יקרה המשיכי לעשות חיל ולהסב עושר לאוהבי התנ"ך
תבורכי,
כל כתבייך מעשירים ומעוררי מחשבה.
תודה רבה.
יישר כח,
צפי.