גזירות פרעה – שמות פרק א

 מה בפרק?

◊  פירושים והסברים 
◊  אמנות 
◊  נושאים חשובים בסיפור 
◊  שאלות לשיחה ולדיון 
◊  העשרה
◊  ערכים
◊  פעילויות

שמות פרק א, ביאורי מילים

לקבלת ביאורים ופירושים עימדו עם סמן העכבר על המילה, או המשפט

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ: רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה, יִשָּׂשכָר, זְבוּלֻן וּבִנְיָמִן, דָּן וְנַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר.
וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יוֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ. וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם.

וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אוֹתָם.
וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף. וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ: “הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה, וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ, וְעָלָה מִן הָאָרֶץ.
וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנּוֹתוֹ בְּסִבְלוֹתָם. וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס. וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אוֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרוֹץ. וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיַּעֲבִידוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ, וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, בְּחוֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֵת כָּל עֲבֹודָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם, בְּפָרֶךְ.

וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדוֹת הָעִבְרִיּוֹת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה.
וַיֹּאמֶר: “בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אוֹתוֹ, וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה.
וַתִּירֶאנָה הַמְיַלְּדוֹת אֶת הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַתְּחַיֶּינָה אֶת הַיְלָדִים.
וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדוֹת  וַיֹּאמֶר לָהֶן: “מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּינָה אֶת הַיְלָדִים?”
וַתֹּאמַרְנָה הַמְיַלְּדוֹת אֶל פַּרְעֹה: “כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת כִּי חָיוֹת הֵנָּה, בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵיהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ”. 
וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדוֹת, וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד. וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹות אֶת הָאֱלֹהִים, וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים.

וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר:  “כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאוֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן”.

אמנות – עבדים במצרים

ציורי קיר מקברים מצריים עתיקים (לפני למעלה משלושת אלפי שנים)

עבדים במצרים: 
העבדים מוכים על ידי משגיח שלראשו כיסוי ראש, ובידו מקל.

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

נושאים להדגשה שמות א

⇐  הקדמה וקישור לסיפור יוסף והירידה למצרים. 
•  בני ישראל הם בניו של יעקב (שכינויו ‘ישראל’).
•  יעקב ובניו הגיעו למצרים בעקבות הרעב הכבד ששרר בארץ כנען.
מצרים לא נפגעה מהבצורת הקשה הודות לנילוס שמשקה את השדות.
•  באותם הימים שימש יוסף משנה למלך מצרים, והוא דאג למשפחתו. 
בני ישראל קבלו היתר מפרעה לשבת בארץ גושן ולרעות שם את צאנם. 

⇐ גזירות פרעה

במצרים קם מלך חדש, שלא ידע, או לא רצה להכיר בהתחייבויותיו כלפי יוסף. 
המלך נבהל מההתרבות העצומה של בני ישראל: “וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אוֹתָם”, והוא חשש שבני ישראל יתחברו לאויבי המצרים וישתלטו על מצרים: 
וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה, וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ, וְעָלָה מִן הָאָרֶץ.

פרעה רצה לפעול בערמה ולהקדים רפואה למכה: “הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ”.

גזירה ראשונה: עבודת פרך 

שלב ראשון

המצרים הטילו על בני ישראל בניית ערים ששמשו מחסנים (לתבואה ודברים אחרים),
תחת פיקוח של המצרים: “וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנּוֹתוֹ בְּסִבְלוֹתָם, וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתוֹם וְאֶת רַעַמְסֵס” (ולא, לא פירמידות). 

המצרים חשבו שעבודה קשה תגרום לעייפות ולתשישות, אחוזי הילודה יפחתו, בני ישראל יהיו צייתנים וכנועים.
אבל, התוצאה הייתה הפוכה: 
“וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אוֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרוֹץ” – למרות העינויים, בני ישראל התרבו עוד ועוד. 

שלב שני: 

המצרים הגבירו את הלחץ על בני ישראל, והוסיפו עוד ועוד עבודות קשות בבנייה ובשדה:
“וַיַּעֲבִידוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ, וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, בְּחוֹמֶר וּבִלְבֵנִים
וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה“.

גזירה שניה: גיוס המיילדות העבריות להמתת הילדים הזכרים. 

כשפרעה נוכח לדעת שהילודה של העברים איננה פוחתת הוא נקט תחבולה חדשה. 
הוא הזמין אליו את שפרה ופועה, שתי נשים שעסקו במקצוע המיילדות והורה להן 
שאם יבחינו בעת הלידה, שהיילוד הוא בן, שימיתו אותו: 
“בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אוֹתוֹ, וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה”. 

המיילדות חשבו שזו פקודה לא מוסרית ולא המיתו את התינוקות הזכרים:
“וַתְּחַיֶּינָה אֶת הַיְלָדִים“. 
כשהמלך שאל: “מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּינָה אֶת הַיְלָדִים?”.
ענו המילדות, שהנשים העבריות, שלא כמצריות, ממהרות ללדת, כמו חיות, עוד לפני שהמיילדות מגיעות לסייע: 
“כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת כִּי חָיוֹת הֵנָּה, בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵיהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ”. 

כך נכשלה גם תוכנית זו של פרעה, ובני ישראל המשיכו להתרבות: 
“וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד”.

המיילדות העבריות  בימינו לנשים ישנן מקצועות רבים ומגוונים.  בתקופת התנ”ך, זה לא היה כך. אחד המקצועות הייחודיים לנשים  היה מקצוע המיילדוּת.  נשים בתקופת התנ”ך נהגו ללדת בכריעה/ ישיבה. בתמונה תבליט מצרי עתיק שמתאר מלכה מצרית כורעת ללדת  והמיילדת מימינה ומשמאלה היא האלה המצרית חתחור.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 גזירה שלישית: המתת כל תינוק זכר 

פרעה המיואש החליט על פקודה גורפת לכל העם המצרי, להשליך לנהר מצרים,
היאור (הנילוס) את כל התינוקות הזכרים של בני ישראל: “כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאוֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ,
וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן”.

מדוע פרעה כיוון את גזרותיו כלפי הגברים והילדים הזכרים? מפני שהגברים נתפסים כמי שיוכלים להילחם, ולהקים צבא.  בכל ההיסטוריה התנכ”ית, גברים עמדו בראש הצבא, והם היו הלוחמים (נשים שגברו על האויבים עשו זאת בערמה).

 

 

 

 

 

ערכים בסיפור:

 

∴   כל בני האדם נולדו שווים.
∴   אסור להתעלל באחר ולנצל אותו. 

 שאלות ושיחה שמות א

איך הגיעו בני ישראל למצרים? 
להזכיר בקצרה את סיפור ירידת בני ישראל למצרים בימי יעקב ויוסף.

במה עסקו בני ישראל במצרים?
תשובה מצופה: רועי צאן.

מדוע הטיל פרעה גזירות קשות על בני ישראל?
תשובה מצופה: פרעה ציפה לצמצם את ההתרבות של בני ישראל באמצעות הגזירות.

מה היו הגזירות של פרעה לפי סדר הופעתן? 
ראו למעלה 

האם הצליחו גזירות פרעה לצמצם את הילודה של הנשים העבריות?

ביטויים ומשפטים להטמעה: 
“וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד”. 
“הָבָה נִתְחַכְּמָה לו”. 
“וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹותוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹוץ”. 

מה הרגישו בני ישראל כשהגזירות הכבידו עוד ועוד 
הילדים יתארו את המצוקה הרגשית

מה דעתכם על פרעה?
תשובה מצופה: אכזר, איבד את עשתונותיו, חסר מצפון. 

איך לדעתכם הגיבו המצרים למצוות פרעה? האם היו צריכים לציית?
(כאן אפשר לפתח דיון מעניין). 
איזו עיצה הייתם נותנים להורים העבריים?

לבני ישראל אירע נס. מהו?
תשובה מצופה: “וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ”. 
האם בימינו קורים ניסים?

גזירות פרעה שמות א 
פעילויות

מתאים לגן ולכיתות היסוד

עבודת פרך 

הכנות: 
נחלק את קבוצת הילדים ל’עבדים’ ול’מפקחים מצריים’ (על כל חמישה ‘עבדים’, מצרי, נוגש).
קוביות עץ שמצויות בכל גן, ישמשו כאבנים.
מספר ילדים יכו בתוף בקצב מונוטוני.

משימה:
העבדים בונים מבנה גדול (לא פירמידה!!!, את זה אתם כבר יודעים).
המצרים, מצויידים במקלות ובשוטים, מזרזים את העבדים (בכאילו).
ה’עבדים’ כורעים תחת ה’משא הכבד’. רוצים לשתות, לנוח, לאכול. המצרים אינם מאפשרים להם.

המחזה: פרעה מתייעץ עם שריו

הכנות: 
קבוצת הילדים הם ‘שרי מצרים’.
‘פרעה’ יושב על כיסא מוגבה (מרוגז, חסר אונים)

משימה: 
פרעה מתייעץ עם שריו: איך לפתור את בעיית ההתרבות של בני ישראל.

כל שר שיש לו רעיון ניגש אל המלך משתחווה ופותח במילים:
“אדוני המלך, פרעה המכובד הגדול במלכים”.

המיילדות בפעולה

הכנות:
מזרונים, שטיחונים, בובות, שמיכות ומגבות.
כל שטיח/מזרן מציין ‘בית’ ובו ‘יולדת’.
שתי ילדות, או שני ילדים מחופשים לנשים הם המילדות.
בכל ‘בית’ שוכבת יולדת.

משימה:
המיילדות עוברות מ’בית לבית’. מסייעות ל’אישה’ ללדת במהירות , עוטפות את ה’תינוקות’, וממהרות לצאת לבית השני.

בסיומה של כל לידה, לפני שהמיילדות עוברות לבית אחר. כל הילדים מכים בקצב בתופים וקוראים ביחד: “וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד”.

הפתעה: כל ‘יולדת’ מחביאה לפני הלידה מספר ‘תינוקות’, ומפתיעה את כולם בעת הלידה במספר ה’ילדים’ שנולדים לה.
כולם סופרים את מספר התינוקות שנולדים לכל ‘יולדת’.

מתפללים לביטול העבדות הקשה

משימה:
כל ילד מתפלל לביטול העבדות הקשה (הילדים ינסחו את תפילותיהם בעצמם.
יספיק גם משפט אחד).

הכנות:
להקדים ולהסביר שכל ילד בוחר את התנוחה וההבעה הרצויה לו בעת התפילה,
עמידה, ישיבה, בכי, תחינה, כעס וכו’.

← כל הילדים משתתפים.
← כל ילד מחבר משפט אחד לפחות.
← כל ילד רשאי להוסיף ציור בנוסף למילות התפילה שלו.
← נרשום את דברי התפילה של כל ילד, ונאגד הכל בחוברת.

יהייה נחמד אם תשאירו תגובה ותשתפו חברים