בראשית פרק מח – ברכת יעקב לאפרים ולמנשה

סיפורי יוסף

⇐  מעבר לסיפורי יוסף בכיתות ב-ג

תוכן העניינים בפרק

להתרשמות מתוכני הפרק

•  פירושים והסברים (חלקי)
•  מצג/אקספוזיציה
•  ברכת יעקב לאפרים ומנשה
   – פגישת יעקב עם שני נכדיו

למנויים בלבד

♦  פירושים והסברים
♦  סיכום, תקציר
♦  מצג/אקספוזיציה
♦  ברכת יעקב לאפרים ומנשה
   – פגישת יעקב עם שני נכדיו
   – ברכת יעקב לאפרים ולמנשה
   – תפקיד הידיים בטקס הברכה
♦  סיום
♦  ברכת האב הנוטה למות
♦  ברכת האב – לבכור או לצעיר?
♦  מדוע הועדף אפרים על פני מנשה?
♦  תרשים שבטי ישראל
♦  שאלות

פירושים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.

א וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם: 
ב וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה: 
ג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְבָרֶךְ אֹתִי: 
ד וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, אֲחֻזַּת עוֹלָם: 
ה וְעַתָּה, שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה, לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי: 
ו וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם: 
ז וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם, : 
ח וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה? 
ט וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו: בָּנַי הֵם, אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה, וַיֹּאמַר: קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם: 
י וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת, וַיַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם:
להמשך קריאה 

מצג/אקספוזיציה

פסוקים א-ב

ליוסף נודע שאביו חולה, נוטה למות, והביא אליו את שני בניו, מנשה ואפרים.
יעקב התשוש מזקנה התיישב לכבודם במיטתו.

ברכת יעקב לאפרים ומנשה

 פסוקים ג – ז

יעקב פתח בהבטחת ה' להעניק לו צאצאים רבים שירשו את ארץ כנען, והמשיך בבשורה דרמטית. נחלתו תחולק בין שני בניו, אפרים ומנשה שנולדו לפני בואו של יעקב למצרים. כל אחד מהם יקבל נחלה משלו. הבנים האחרים הנולדים ליוסף לאחר בואו של יעקב, יקבלו נחלות בתוך נחלת אפרים ומנשה: "שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה, לִי הֵם (ייחשבו כבני) אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי". 
האם חלוקת נחלתו של יוסף לשני בניו, שכל אחד מהם יקבל שבט ונחלה על שמו, הם פרס ליוסף, או צמצום? שהרי על שמו לא ייקרא שבט. 
בפסוק ז מזכיר יעקב את דבר מותה של רחל על אם הדרך בדרך לבית לחם. הפסוק בהקשרו בעייתי. הפירושים השונים אינם יוצאים מגדר השערות. קרוב לוודאי שהפסוק נמצא כאן שלא במקומו עקב טעות, או תאונה בהעתקת הדברים. 

פגישת יעקב עם שני נכדיו

פסוקים ח – יב

עקב זקנתו לקתה ראייתו של יעקב, המכונה גם ישראל: "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת".
הוא לא זיהה את נכדיו שבאו עם יוסף ושאל: "מִי אֵלֶּה"?
האם ראייתו הכבדה הייתה הסיבה ששאל לזהותם, או אולי הייתה זו פגישתו הראשונה איתם!!!.

אחרי שיוסף הציג את בניו ביקש יעקב לקרבם אליו לברכם: "קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם".
יעקב נשק לנכדיו, חיבקם ובהתרגשות אמר ליוסף, שלא שיער שיזכה לראותו והנה עתה הוא זוכה גם לראות את בניו:
"רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי, וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים גַּם אֶת זַרְעֶךָ".
יוסף הגיב לדברי אביו בהשתחוויה עמוקה.

ברכת יעקב לאפרים ולמנשה
להמשך קריאה