בראשית פרק מג לכיתות ב-ג

סיפורי יוסף 

פרק מג לכיתות ב-ג
למעבר לבראשית פרק מג בכיתות הגבוהות לחצו כאן

ירידת בנימין למצרים, הסעודה בבית יוסף

תוכן העניינים

להתרשמות מתוכני הפרק

•  פירושים והסברים (חלקי)
•  מצג/אקספוזיציה
•  האחים ובנימין יורדים למצרים
•  סירוב האחים לבקשת יעקב לרדת למצרים

למנויים בלבד

•   טקסט ופירושים
•   סיכום, תקציר
•   נושאים למיקוד
    – הגורמים שהשפיעו על יעקב להסכים לירידת בנימין למצרים 
    – מדוע הצליח יהודה לשכנע את יעקב?
    – מה שלח יעקב עם בניו לשליט המצרי?
•   הסעודה בבית יוסף כמחזה 
•   מנהגים בפרק 
•   מילים וביטויים להטמעה 
•   אמצעים לשוניים אמנותיים
      – לשון נופל על לשון
      – כפל מילים
      – צורה מוארכת של הפועל
      – צלילים
•   שאלות ושיעורי בית.

האיור מתוך סרטון סיפורי יוסף מושמע, מנוקד ומאוייר.

טקסט ופירושים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות

א וְהָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ: 
ב וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲבִיהֶם שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל: 
ג וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֵאמֹר: הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר: לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם: 
ד אִם יֶשְׁךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת אָחִינוּ אִתָּנוּ נֵרְדָה וְנִשְׁבְּרָה לְךָ אֹכֶל: 
ה וְאִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ לֹא נֵרֵד, כִּי הָאִישׁ אָמַר אֵלֵינוּ: לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם: 
ו וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח: 
ז וַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי? הֲיֵשׁ לָכֶם אָח? וַנַּגֶּד לוֹ עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת אֲחִיכֶם? 
ח וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת, גַּם אֲנַחְנוּ, גַם אַתָּה, גַּם טַפֵּנוּ: 
ט אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ, מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ, אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ, וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים: 
י כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם: 
יא וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ, קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה, מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים: 
יב וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשַׁב בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם, אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא: 
יג וְאֶת אֲחִיכֶם קָחוּ וְקוּמוּ, שׁוּבוּ אֶל הָאִישׁ: 
יד וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ, וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר, וְאֶת בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי:
טו וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַמִּנְחָה הַזֹּאת וּמִשְׁנֶה כֶּסֶף לָקְחוּ בְיָדָם וְאֶת בִּנְיָמִן, וַיָּקֻמוּ וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יוֹסֵף: 
טז וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ: הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח, וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם: 
יז וַיַּעַשׂ הָאִישׁ. כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף, וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף: 
יח וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף, וַיֹּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ:  
יט וַיִּגְּשׁוּ אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר עַל בֵּית יוֹסֵף, וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו פֶּתַח הַבָּיִת: 
כ וַיֹּאמְרוּ בִּי אֲדֹנִי יָרֹד יָרַדְנוּ בַּתְּחִלָּה לִשְׁבָּר אֹכֶל: 
כא וַיְהִי כִּי בָאנוּ אֶל הַמָּלוֹן, וַנִּפְתְּחָה אֶת אַמְתְּחֹתֵינוּ וְהִנֵּה כֶסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ כַּסְפֵּנוּ בְּמִשְׁקָלוֹ, וַנָּשֶׁב אֹתוֹ בְּיָדֵנוּ: 
כב וְכֶסֶף אַחֵר הוֹרַדְנוּ בְיָדֵנוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל, לֹא יָדַעְנוּ מִי שָׂם כַּסְפֵּנוּ בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ: 
כג וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם, אַל תִּירָאוּ, אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם, כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי וַיּוֹצֵא אֲלֵהֶם אֶת שִׁמְעוֹן: 
כד וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף, וַיִּתֶּן מַיִם וַיִּרְחֲצוּ רַגְלֵיהֶם, וַיִּתֵּן מִסְפּוֹא לַחֲמֹרֵיהֶם: 
כה וַיָּכִינוּ אֶת הַמִּנְחָה עַד בּוֹא יוֹסֵף בַּצָּהֳרָיִם, כִּי שָׁמְעוּ כִּי שָׁם יֹאכְלוּ לָחֶם: 
כו וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה וַיָּבִיאוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר בְּיָדָם הַבָּיְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אָרְצָה: 
כז וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם, וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, הַעוֹדֶנּוּ חָי? 
כח וַיֹּאמְרוּ: שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ, עוֹדֶנּוּ חָי, וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ: 
כט וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו, בֶּן אִמּוֹ, וַיֹּאמֶר: הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי? וַיֹּאמַר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי: 
ל וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת, וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה: 
לא וַיִּרְחַץ פָּנָיו, וַיֵּצֵא וַיִּתְאַפַּק, וַיֹּאמֶר: שִׂימוּ לָחֶם: 
לב וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם, כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם, כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם: 
לג וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ, וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ, וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: 
לד וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו אֲלֵהֶם, וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם, חָמֵשׁ יָדוֹת, וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ: 

סיכום, תקציר

כשכלה המזון שהביאו האחים ממצרים ביקש יעקב מבניו לשוב למצרים לקנות בה תבואה. 
יהודה הזכיר ליעקב שהמושל המצרי אסר עליהם לשוב למצרים ללא אחיהם הקטן; אם יעקב לא יאפשר להם
לקחת את בניימין, האחים לא יירדו.
יעקב שאל את בניו מדוע בכלל ספרו לאיש שיש להם אח. האחים ענו שהמצרי שאל אותם אם אביהם חי,
אם יש להם אח נוסף, הם לא העלו בדעתם שהוא ידרוש את הבאתו למצרים. 
אז פנה יהודה אל יעקב בבקשה להפקיד בידיו את בנימין, הוא הבטיח לערוב לו ולהחזירו בריא ושלם הביתה,
הוא הסביר שרק כך תצליח המשפחה לשרוד את הרעב. יהודה הוסיף שאם לא היו מתעכבים כבר יכלו ללכת ולשוב פעמיים. 
יעקב נאלץ להסכים;הוא הכין מתנה למושל המצרי ממיטב התוצרת של ארץ כנען וגם נתן לאחים את הכסף
שהוחזר להם עבור רכישת התבואה בפעם הקודמת. יעקב התפלל לאלהים שיגרום לאיש המצרי לרחם על האחים ולהחזירם אליו; הוא לקח בחשבון את האפשרות שיאבד את בנימין.
בהגיעם למצרים ציווה יוסף על מנהל ביתו להזמין את האחים לביתו לסעודה משותפת.
האחים נבהלו, חשבו שיוסף רוצה להאשימם בגניבת הכסף שמצאו בשקיהם ואמרו למנהל הבית שבאו להחזירו. 
האיש הרגיע אותם, סירב לקבל את הכסף בטענה שכבר שילמו, והכסף שבידיהם הוא כנראה מתנה מאלהים; בהמשך הכניס לחדר את שמעון.
בבית יוסף נתנו לאחים מים לרחיצת רגליהם ואוכל לחמוריהם. 
עם בוא יוסף הגישו לו האחים את מתנת אביהם והשתחוו לו עמוקות ופניהם לרצפה.
יוסף שאל לשלום אביהם, אם עודנו חי, והם אישרו והשתחוו.
יוסף נמלא רחמים והתרגשות כשראה את בנימין, הוא ברך אותו ומהר לבכות בחדרו.
לשולחן הסעודה הושיבו את האחים לפי גילם, האחים השתוממו איך ידעו להושיבם לפי הגיל, מהבכור לצעיר. יוסף עצמו אכל בנפרד מאחיו, כי המצרים תעבו את מזונם של העברים.
יוסף חילק מתנות לכולם, ומתנתו של בניימין הייתה גדולה פי חמש משל האחרים. האחים סעדו, שתו יין והשתכרו ביחד עם יוסף.
[/yeskesem]

נושאים למיקוד

•   הגורמים שהשפיעו על יעקב להסכים לירידת בנימין למצרים (הרעב ודברי יהודה)
•   איך הצליח יהודה לשכנע את יעקב? 
•   אירוח האחים בבית יוסף

הגורמים שהשפיעו על יעקב להסכים לירידת בנימין למצרים 
⇐  ליעקב לא נותרה ברירה, האוכל אזל, היה חשש לרעב ולחיי המשפחה.
⇐  השתכנע מדברי יהודה.

מדוע הצליח יהודה לשכנע את יעקב?
⇐  יעקב העריך את יהודה כאדם אחראי.  
⇐  יהודה הבליט את אחריותו האישית. 
⇐  יהודה הדגיש שהזמן אוזל וצריך למהר. 
⇐  יהודה דיבר אל הרגש וההיגיון של יעקב וגילה אחריות כלפי המשפחה כולה; הדגיש את ערך החיים
ואת התועלת בצירופו של בנימין. 

לעומת זאת ראובן שהציע לפני כן (בפרק הקודם) לקחת תחת אחריותו את בנימין
הציע בפזיזות להמית את שני בניו אם לא ישיב את יוסף. 
איזו תועלת תצמח ליעקב מהמתת שני נכדיו? 

מה שלח יעקב עם בניו לשליט המצרי?
⇐  מתנה מתוצרת הארץ למושל המצרי. המתנה נועדה לריכוך לבו של המושל המצרי, ולמציאת חן בעיניו.
⇐  כסף קניית התבואה שהושב בתרמילי האחים. כך מוכיח יעקב את יושרתם של בניו. 

הסעודה בבית יוסף כמחזה 
המפגש בין יוסף לאחיו התנהל בנימוס רב. האחים הגישו לו את מתנת אביהם והשתחוו לפניו.

יוסף שאל לשלום אביהם:
"הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, הַעוֹדֶנּוּ חָי?"
האחים השיבו:
"שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָי".
המספר:
"וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ": 
יוסף ראה את בנימין ושאל:
 "הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי?"
הוא ברך את בנימין: "אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי".
המספר: יוסף מיהר לחדרו ובכה כי גל רחמים לאחיו הציף אותו. כשהתעשת, רחץ פניו ומאופק חזר אל אחיו.
יוסף ופקד על עבדיו להגיש אוכל:
"שִׂימוּ לָחֶם".

יוסף העניק מתנות לאחיו אך זו של בנימין הייתה גדולה פי חמש מיתר המתנות.
 
מנהגים בפרק 
•  הסמכות ההורית – למרות הרעב הכבד, איש מהאחים לא העז לעשות דבר ללא רשותו של יעקב.
•  בני המשפחה נהגו להסב לארוחה במקומות קבועים, לפי סדר הלידה (יש הנוהגים כך גם כיום). 
•  רחיצת רגלים לפני האוכל.

מילים וביטויים להטמעה 
מִזִּמְרַת הָאָרֶץ = מתנת יעקב ליוסף כללה מהתוצרת החקלאית המובחרת של הארץ. 
נִכְמְרוּ רַחֲמָיו = הוצף ברגש רחמים. 

אמצעים לשוניים/אמנותיים

לשון נופל על לשון 
שֻׁבוּ שִׁבְרוּ = הפועל שוב +הפועל שבר לשבור, לקנות.
יעקב מבקש מבניו לשוב למצרים לרכוש בה תבואה.

וּטְבֹחַ טֶבַח = בשל מאכלי בשר.

כפל מילים
הָעֵד הֵעִד = הזהיר, היתרה בנו.
שָׁאוֹל שָׁאַל = שאל. 
הֲיָדוֹעַ נֵדַע – האם יכולנו לדעת?
שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי = אהפוך לאב שכול.
 יָרֹד יָרַדְנוּ = ירדנו.

צורה מוארכת של הפועל 

אֶעֶרְבֶנּוּ = אני אהייה ערב לו. 
גוף ראשון יחיד + פועל + מושא.

מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ = אתה תבקש אותו ממני.
גוף שני נוכח + פועל + מושא.

הֲבִיאֹתִיו = אני אביא אותו.
גוף ראשון יחיד + פועל + מושא.

נֵרְדָה וְנִשְׁבְּרָה = נרד ונשבור תבואה
נָקוּמָה וְנֵלֵכָה = נקום ונלך.

צלילים 

נִכְמְרוּ רַחֲמָיו 
שימו לב לצלילים החוזרים שיוצרים העיצורים החיכיים כְ, חֲ, והאות מם מְ, מָ.

שאלות ושיעורי בית

1. מה הבטיח יהודה ליעקב אם יסכים לשלוח את בנימין למצרים?
2. מדוע הסכים יעקב למרות התנגדותו לשלוח את בנימין למצרים?
3. מנהל ביתו של יוסף נתן לאחים מים לרחיצת רגליהם?
   מדוע רק רחיצת רגלים?
   האם זכורים לכם מקרים דומים בסיפורי תנ"ך אחרים?
4. שערו מה היה מצב רוחם של האחים בבואם לבית יוסף? נסו למצוא חיזוק לטיעונים שלכם בסיפור.
5. מה ניתן ללמוד על יוסף מהמסופר בפרק מג?