תוכן הפרק:
סעודת החג מורכבת משבעת המינים.
'הבאת ביכורים' בהשתתפות כל הילדים.
כרזות מותאמות לקישוט חלל הכיתה.
סעודה ופעילות לחג השבועות בגן ובכיתה
הסעודה תהייה מורכבת משבעת המינים:
"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ".
קידוש: יין תירוש =גפן.
ארוחה: פיתה או חלה או פוקאצ'ה בתנור או בטאבון עם שמן זית וזיתים=חיטה, זית-שמן.
קינוח: ענבים, תאנים מיובשות, עוגיות תמרים, גרגירי רימון (?)=גפן, תאנה, רימון, דבש.
שתיה: בירה שחורה =שעורה.
שיחה אודות שבעת המינים והדגמה בתמונות:
"אֶרֶץ חִיטָּה וּשְׂעֹורָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ".
הרשימה הזו של מיני הצומח שמהם הופקו מאכלים ומשקאות, מתארת במושגי התנ"ך פוריות ושפע.
החיטה והשעורה שמשו להכנת לחם (אל תשוו למיני הלחמים, המאפים והעוגות שיש בימינו. אם נחשוב על ימינו הרשימה הזו נראית דלה ביותר).
הלחם של ימי התנ"ך היה המאכל הבסיסי ביותר, וההפקה שלו הייתה ארוכה וקשה.
נעבור על שלבי הכנת הלחם/פיתה.
חריש (הפיכת רגבי האדמה)
זריעה
קציר
זרייה
דיש
הכנת הקמח
אפייה.
ואם חלילה יש שנת בצורת??? היעדר גשמים היא תופעה ידועה בארץ ישראל.
הבשלת העצים היא תהליך ארוך של מספר שנים.
גפן – הכינו ממנה יין, וצימוקים.
תאנה – את פרי התאנה נהגו לייבש. כך האריכו את חיי הפרי.
זית – מעצי הזית, כביימינו הפיקו שמנים.
דבש –
ילדי הגן מביאים ביכורים ל'בית המקדש'.
הכנות:
הילדים יבואו בגדים לבנים (הלבן מסמל טוהר וניקיון).
כל ילד יביא מהבית סלסלה ובה משבעת המינים (לא חייבים להביא מכל המינים).
הגננת/מורה תכשיר פינה מוגבהת שתסמל את ירושלים והמקדש.
פעילות:
– הילדים יצעדו לכיוון הבמה המסמלת את המקדש. כל ילד נושא את הטנא שלו.
התהלוכה תלווה בכלי נגינה (רצוי חלילים).
– הילדים ישירו את השיר: "סלינו על כתפינו".
– ילדים אחדים ימונו להיות "הכהנים", הם יקחו את הטנא, הסלסלה מידי כל ילד
ויברכו אותם: "ברוכים אתם".
– 'הכהנים' יניחו את סלי הביכורים על הבימה המוגבהת.
ומה עושים עם הביכורים?
א. נקיים סעודת חג בגן (ראו הוראות למעלה).
ב. נשלח את כל הביכורים שהבאנו לבית אבות, שסמוך אלינו.
הצעה לכרזות מתאימות
שלום חיה,
היה מהנה לקרוא את כל החומרים על חג השבועות,
גיליתי כמה אני לא מכיר את החג ולא זוכר מה שלמדתי בבית הספר.
נחמד ללמוד מחדש בגיל 35…
תודה.